כיצד ויטמין D וחשיפה לשמש קשורים אחד בשני
הדעה הרווחת כיום היא שחשיפה לשמש היא דבר מזיק. כמובן שחשוב להישאר חכמים בשמש ולא להישרף אך הבעיה היא שבעולם בו אנו חיים אנשים לא מבלים מספיק זמן בשמש. אם תגידו היום לאנשים שהשמש היא הכוח העיקרי לחיים וייתכן שגם התרופה לרוב המחלות הם ככל הנראה לא יאמינו לכם, את רובנו הצליחו לשכנע שהשמש מסוכנת לנו. זאת למרות שעד לפני כ 100 שנים המין האנושי הלך אחרי השמש באופן אינטואיטיבי בדיוק כמו כל חיות הבר. במאמר זה אספתי נתונים ממחקרים וממקורות שונים בכדי להבין את הקשר שבין חשיפה לשמש, רמות תקינות של ויטמין D ויתרונות בריאותיים המתקבלים מחשיפה נכונה לשמש.
מתי להיחשף לשמש וכמה זמן צריך לשהות בשמש כדי לקבל ויטמין D?
מתי נקבל את הכמות הגבוהה ביותר של UVB לספיגה הטובה ביותר של ויטמין D? אני משתדל לבלות בשמש בשעות שלפני ואחרי שיא ה-UV היומי. כדי לדעת את דפוס ה-UV היומי ניתן להקליד בגוגל “אינדקס UV” ולהוסיף את המיקום שלך.
כאן במדד ה-UV היומי המוצג בתמונה לקחתי יום לדוגמא. שיעור ה-UVB הטוב ביותר יהיה 8-11 בבוקר ו-15-18 בערב ולכן לפי הגרף המוצג מומלץ להיחשף לשמש בבוקר בין השעות 8-11 ואחר הצהריים בין השעות 15-18. 6 שעות בסך הכל, עם כמה שיותר חלקי גוף חשופים. לחשיפה מיטבית הכי טוב יהיה להיחשף ללא בגדים. קולטנים חשובים לספיגת הקרניים נמצאים על כל איברי הגוף ובעיקר על איברי הרבייה. העיקר זה לפעול על פי העיקרון – להיחשף בלי להישרף!
קרם הגנה פוגע ביכולת של הגוף שלנו לשדר את האיתות הנכון שכעת הגיע הזמן לחזור לצל ולכן כאשר אנחנו משתמשים בקרם הגנה אנחנו נשארים בשמש זמן רב מכפי שאנו אמורים להישאר בשמש ולאורך זמן ממושך של שימוש מופרז בקרם הגנה סרטני עור למיניהם עלולים להופיע. ישנה קורלציה בין הזמן שבו מקדמי ההגנה נכנסו לשימוש אינטנסיבי לזמן בו התחלנו לראות עלייה בכמות המאובחנים בסרטן מלנומה באלפי אחוזים. השמש מגינה עלינו מפני סרטן המלנומה ואודות המדע המסביר הזאת אפרט בהמשך.
מלנין, אור אינפרא אדום וסרטן העור
למלנין יש את הפוטנציאל להפוך 99.9 אחוז מאור השמש הנספג לחום מה שככל הנראה עשוי להקטין את הסיכון לסרטן העור. למלנין גם יש את הפוטנציאל לשפר את כמות האינפרא האדום הנספגת מהשמש וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים להשיג.
מחקר מרתק משנת 2017 בדק את התיאוריה הגורסת כי ניתן להגן על עכברים מפני סרטן העור עם שימוש בטכניקה חדשה לטיפול במלנומה באמצעות: מדבקה מיוחדת שמדביקים על העור, שימוש באור אינפרא אדום ושימוש במלנין. תאי גידול של מלנומה מייצרים כמויות גבוהות של מלנין. החוקרים יצרו חומר מתאי מלנומה, אותו הם מרחו על עורם של עכברים (כמקור למלנין). מבין העכברים עם כתמי העור, רק 13 אחוז שרדו. העכברים ששרדו היו אלו שקיבלו שילוב של אור אינפרא אדום וגם את המדבקה והם המשיכו לחיות כחודשיים כאשר אצל 87 אחוז מהעכברים לא התפתחו גידולים.
ראשי פרקים:
אור השמש, תוספי ויטמין D וסרטן
עוד בשנת 1980, מחקרים אפידמיולוגיים הראו קשר גיאוגרפי הפוך בין כמות קרינת השמש לבין שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס. בחמישים השנים שחלפו מאז, מחקרים רבים הראו שרמה גבוהה של ויטמין D בדם ובתא קשורה לירידה בסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן. מחקר רחב היקף משנת 2016 גילה כי לבעלי ויטמין D גבוה יותר בתא, יש סיכוי גבוה יותר לחיות ללא סרטן מסוג: המוח, צוואר הרחם, רירית הרחם, הוושט, השחלות, בלוטת התריס, סרטן הראש והצוואר, אדנוקרצינומה בקיבה, הפטוצלולרית, קרצינומה ולימפומה.
עבור כל סוגי הסרטן, אלו עם ויטמין D גבוה יותר בזמן אבחון הסרטן שיפרו משמעותית את אחוזי ההחלמה שלהם.
תיסוף של ויטמין D
בהתחשב בכל העדויות האלו על הקשר שבין רמות של ויטמין D בתא והגנה מסרטן, היינו מצפים שתוספי ויטמין D יהיו ההמלצה הראשונה לאמצעי הגנה מפני סרטן. הבעיה היא שתוספי ויטמין D רחוקים ממה שאנחנו חושבים שהם. תהליך הייצור של הכדורים האלה הוא לא תמיד תהליך נקי והם מיוצרים תוך סנתוז חומריים צמחיים. התוצר של תהליך ייצור מלאכותי זה הינו תוסף לא טבעי אשר קשה לגוף לנצל אותו כראוי אם בכלל. למרות ש”על הנייר” לקיחת תוסף תביא לעליית רמות של ויטמין D בדם, היא לא תמיד תוביל לעלייה ברמות ויטמין D בתוך התא. גם אם הוא יעלה במקצת, צריך לזכור שאיכות ההורמון (ויטמין D הוא בהורמון) נחותה באיכותה כאשר ההורמון מגיע מתוסף, לעומת המקור האולטימטיבי של לויטמין D ממנו נהנו בני האדם במשך מילוני שנים- השמש. מחקרים רבים שחקרו את הקשר בין לקיחת תוסף ויטמין D לבין הפחתת הסיכון לחלות במחלות לב לא מצאו קשר ישיר בין השניים. ויטמין D נמוך גם קשור באופן הדוק להופעה של מחלות אוטואימוניות ואלו שכבר סובלים מתופעה אוטואימונית או משילוב של כמה תופעות אוטואימוניות, לרוב יציגו רמות נמוכות מהרגיל של ויטמין D בדם.
אור השמש ומחלות לב וכלי דם
המדע החוקר כבר מזמן מודע לעובדה שקיים קשר אפידמיולוגי בין מחלות לב וכלי דם למיקום הגיאוגרפי שלנו על כדור הארץ. לאנשים שחיים בקווי רוחב גבוהים יותר יש שיעורי מחלות לב גבוהים משמעותית מאלה החיים באיזורים הקרובים לקו המשווה של כדור הארץ. בלי קשר למיקום גיאוגרפי, מסתמן כי יותר אנשים סובלים מהתקפי לב בחורף מאשר בקיץ.
אור השמש והעיניים
שיווק אגרסיבי של משקפי שמש והיתרונות לכאורה בהרכבת משקפי שמש הרגילו אותנו להרכיב משקפי שמש בכל פעם שאנחנו יוצאים החוצה, כביכול בכדי להגן על העיניים שלנו מפני “קרני UV מזיקות”. מעולם לא אמרו לנו שהמלנין – שנותן לעיניים את הצבע הכחול, הירוק או החום מגן עליהן מפני קרני UV. למעשה, העין האנושית התפתחה להתמודד באופן טבעי עם חשיפה לשמש באמצעות הגנה נוגדת חמצון שמפיק המלנין, כמו גם מערכות הגנה נוגדות חמצון אחרות המבוססות על גלוטתיון ואנזימים נוספים. אני באופן אישי מאמין, לאחר קריאת אותם מחקרים ולאור עבודת חייו של ד”ר ווסטון א. פרייס, שלהגיע לחשיפה נאותה לאור השמש עבור העיניים היא הכרחית. לא רק לשם בריאות העיניים אלא גם עבור הקולטנים בגזע המוח אשר מנצלים את האור הנכנס דרך העיניים.
השמש והפרעות שינה
בלוטת האצטרובל יושבת מאחורי העיניים והיא בין היתר קולטת אור הנכנס דרך העיניים. בלוטת האצטרובל חשובה במיוחד לשמירה על הקצב הצירקאדי (סנכרון הגוף עם שעות היממה ועם שעות השמש) ובכך היא תורמת לשינה רגועה ועמוקה, על ידי סינתזה של כמויות גדולות של מלטונין כשהשמש שוקעת בערב. מעבר לכך, מלטונין מספק סולפט לנוירונים במוח גם במהלך הלילה מה שתומך בתהליך פירוק ומיחזור ‘פסולת תאים’ במהלך השינה.
כאמור עוד אלמנט חשוב שמתקבל מהחשיפה לשמש הוא סנכרון הגוף עם שעות היממה מה שנקרא קצב צירקאדי (Circadian Rhythm). כך הגוף מסנכרן את כל מערכות הגוף ובעיקר את המערכת ההורמונלית לפי הקצב הביולוגי. כל האיברים מסתנכרנים בצורה הטובה ביותר ופועלים בצורה אופטימלית כאשר הם מסונכרנים עם הקצב הצירקאדי, בעיקר איברי ובלוטות במערכת האנדוקרינית כגון: הלבלב, בלוטת התריס (חשוב ביותר במצבים של תת-פעילות בלוטת התריס), בלוטות האדרנל ושאר איברי ובלוטות המערכת האנדוקרינית המווסתים על ידי פעילות המוח. תפקוד המוח תלוי ישירות בסנכרון הגוף עם שעות היממה. סנכרון זה ניתן להשיג על ידי חשיפה איכותית לשמש בשעות הראשונות שלאחר הזריחה ובשעות שלפני השקיעה. כך נאותת לגוף מהו הקצב הפיזיולוגי הנכון עבורו. עוד גורם חשוב הוא הימנעות ממסכים בשעות שלפני השינה שרק יבלבלו את המערכת הפיזיולוגית ויגרמו לגוף שביולוגית אנחנו נמצאים בשעות הערות, למרות שכבר לילה.
ויטמין D ותזונה
מלבד חשיפה לאור השמש, מזונות מסוימים מספקים באופן טבעי ויטמין D וכולסטרול וכמעט מראשית האבולוציה הם היו חשובים עבור אנשים החיים בקווי הרוחב הצפוניים. אכילת איברים פנימיים של דגים וחיות מן הים (מקור מצוין גם לויטמין D וגם לכולסטרול גופרתי) עזרה לאסקימוסים במאמצי ההישרדות שלהם לאורך ההיסטוריה. אם אתם אוכלים הרבה שמני זרעים מתועשים ככל הנראה יהיה לכם קשה יותר לספוג מספיק קרני שמש מבלי להישרף. אם אתם נמנעים משמני זרעים ומספקים לגוף מספיק מינרלים כגון אסטזנטין, ויטמין A, ויטמין D, ו-COQ10 שמצויים בין היתר במקורות כמו חלב גולמי וחמאה מפרות האוכלות עשב, שומן חזיר אורגני, דגים שומניים שנתפסו בטבע כמו סלמון (הנקרא גם “סלמון פרא” וקשה להשיגו בארץ)- ככל הנראה תוכלו לשהות בשמש מספיק זמן כדי לספוג את הקרניים הטובות מבלי להישרף. חשוב לציין כי מזונות שמתוספים מלאכותית בויטמין D לא יעשו את העבודה בעיקר מכיוון שהם לרוב לא מכילים כולסטרול גופרתי. כדאי להקפיד לאכול מזונות אורגניים כדי למזער את החשיפה לגליפוסט ולכימיקלים רעילים המשבשים את יכולת הגוף לנצל את אור השמש בצורה אופטימלית. אני נוהג להקפיד גם על אכילת פחמימות בכמויות מבוקרות שבעיניי היא גורם הכרחי למניעת סכרור של תאי העור, מה שגם עלול לפגוע מהותית בספיגת השמש לאורך זמן ואת זה יהיה לך קל לזהות דרך השינויים בקצב בו העור שלך נשרף והקצב בו העור מתקלף ומרפא את עצמו במידה ונשרפת.
כך אן כך, המטרה היא לעולם לא להגיע למצב של שריפת העור כשהחוק הוא “להיחשף בלי להישרף”.
לא רק ויטמין D
כשאני מדבר עם אנשים על כמה השמש חשובה לתפקוד הגופני שלנו הם לרוב עונים משהו כמו “כן, אני מודע ליתרונות הבריאותיים של ויטמין D.” אז אני רוצה לחדד שזה לא קשור רק לויטמין D. זה הרבה יותר חשוב מכך. רוב החוקרים מתוסכלים כי הם רואים שויטמין D גבוה בתוך התא קשור ליתרונות בריאותיים רבים, אך כאשר הם עורכים מחקרים מבוקרי פלצבו על תוספי ויטמין D, הם רואים תוצאות לא טובות באופן עקבי. מדובר בכל מה שאנחנו מקבלים מהשמש שכל כך הכרחי לחיים בריאים, פוריים וארוכים- לא רק ויטמין D.
אור השמש היה מקור אנרגיה חשוב עבור כדור הארץ משחר האבולוציה. צמחים למדו כיצד להשתמש באנרגיה שבאור השמש כדי ליצור חומר אורגני, ובעלי חיים ניצלו את אור השמש כמקור אנרגיה לתנועה ולקוגניציה.
התפקידים המגוונים של השמש בגוף שלנו חיוניים לשמירה על כלי דם בריאים, אספקת אנרגיה לגוף ותחזוקת מערכת אספקה יעילה למולקולות פעילות ביולוגית- כגון כולסטרול, ויטמין D, דופמין ומלטונין. אור השמש גם מעניק הגנה טבעית מפני שמש הקיץ הקשה באמצעות ייצור המלנין בעור. תוספי ויטמין D, לעומת זאת, עלולים לשלוח איתות שווא לרקמות העור אשר בטווח הארוך עלול לגרום לנזקים.
לסיכום
אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלו לעשות כדי לשפר את הבריאות הטובה שלכם יהיה ללכת יחפים במים לאורך חוף הים על החול ביום שמשי. החול והמים מבטיחים הארקה טובה, ומספקים את המטען השלילי שכל כך חשוב כדי לגייס אלקטרונים לתדלוק מים באזור המצפה את כל כלי הדם. בנוסף, אוויר הים והאוקיינוס מועשר בגז מימן גופרתי שיכול לחדור בקלות לעור.
אם אתם נמצאים רחוק מהים, הליכה יחפה בדשא מועילה גם כן. אור השמש ממריץ את האלקטרונים כדי לגרום לסינתזה של סולפט מגופרית שהיא למעשה אספקת החשמל לגוף ואור השמש הוא המקור העיקרי לתהליך זה. חשיפה לשמש חשובה לא רק לעור אלא גם לעיניים ולבלוטות בגזע המוח שמאחורי העיניים השולטות במקצבים הצירקדיים ובתנועה.
ושוב, לא לשכוח את העיקרון: “להיחשף מבלי להישרף”.
*המידע באתר זה אינו נועד להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. המידע האמור מיועד למטרות מידע בלבד ונובע מניסיון אישי. הכתוב אינו מיועד לאבחן, לטפל או לרפא כל מחלה ספציפית או מצב רפואי. ביקורות ועדויות על תזונה, אימונים וגישות בריאות שונות מייצגות חוויות אינדיבידואליות ואין האמור באתר מבטיח תוצאות כלשהן למצב הספציפי שלך. כל בחירה בדרך אכילה ספציפית או טיפול רפואי בהתאם למצב נתון צריכים להיעשות בליווי אנשי מקצוע המוסמכים לעשות זאת.
